חובת הזהירות של שלטונות המס 

מעשה שהיה כך היה


אפרים אהרוני ואחרים מכרו מקרקעין, ויתרת התמורה הותנתה בהמצאת אישור מס שבח. הוגשה שומה עצמית ושולם המס על פיה. אישור מס השבח הומצא למוכרים, אולם נפלה בו טעות. הטעות תוקנה, אולם במועד המצאת האישור המתוקן, תפסה מחלקת הביקורת את אחת השומות, ולא הוצא אישור לאהרוני.

אהרוני פנה למנהל מס השבח, והזהיר אותו מפני הסכנה הטמונה בירידת שער הדולר כתוצאה מעיכוב האישור. הביקורת נמשכה שבוע והאישור הומצא. בתקופה זו ירד שער הדולר, ונגרם נזק של של 654,697 ש"ח.

מנהל מס שבח טען, כי האישור הומצא כ- 4.5 חודשים לאחר הגשת השומה העצמית, וכי זהו זמן סביר, וכי המוכרים הגישו את השומה העצמית במועד האחרון הקבוע בחוק, ובכך חשפו את עצמם לסיכון כי האישור לא יגיעו במועד.

בית המשפט ניתח את חובת הזהירות של המדינה כלפי האזרח, ופסק, כי "לרשויות המס חובת זהירות כלפי הנישום בבואן להפעיל את סמכויותיהן בכל הנוגע לעריכת השומה". למרות שאישורי המס נמסרו במועד הקבוע בחוק, אין לפקיד המס פטור מאחריות נזיקית.

עוד פסק בית המשפט, שלא ניתן להתעלם מהרשלנות התורמת של המוכרים, בכך שדיווחו על העסקה רק כעבור 50 יום. האשם התורם הועמד על 50%, ונפסקו לזכותם פיצויים של 158,217 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ש"ח + מע"מ.

השלכה על הרשויות המקומיות


כאשר רשות מקומית משיתה שומת ארנונה רטרואקטיבית, ובית המשפט פוסק כי לא הייתה לה הצדקה לעשות כן, היא עלולה להיתבע בנזיקין בגין הנזק שגרמה לנישום. כך למשל אם מושתת שומת ארנונה רטרואקטיבית כתוצאה משינוי לא חוקי של שיטת מדידה.

כאשר רשות מקומית משיתה שומת ארנונה המבוססת על תעריף לא חוקי, ומסרבת להשיב את התשלום העודף, היא עלולה להיתבע בנזיקין בגין הנזק שגרמה לנישום. כך למשל אם מושתת שומת ארנונה בגין העלאת תעריף הארנונה שלא קיבל את אישור שר הפנים ושר האוצר.

כאשר רשות מקומית מסרבת לתת אישור להעברת המקרקעין ללא הצדקה, היא עלולה להיתבע בנזיקין בגין הנזק שגרמה לנישום. כך למשל, אם הסירוב לתת את האישור נובע מחוב ארנונה של דייר או של הקונה ולא של המוכר, או מחוב ארנונה של המוכר בגין נכס אחר.

כאשר רשות מקומית מפעילה הליכי גבייה מנהליים שלא כדין או בדרך לא מידתית, היא עלולה להיתבע בנזיקין בגין הנזק שגרמה לנישום. כך למשל, אם במקום להטיל עיקול בבנק (פעולה שאינה כרוכה בהוצאות), היא מעקלת רכוש ומוכרת אותו במחיר נמוך שמכסה את עלויות העיקול והמכירה ולא את החוב עצמו.

בכל מקרה כזה, יש להתחשב במכלול הנסיבות, כגון אם הנישום פנה לרשות שטח בפניה את טענותיו, ונדחה בלך ושוב או בתשובה סתמית ומתחמקת.

כאשר מדובר ברשלנות מובהקת או בכוונה לפגוע בנישום, צפוי גם פקיד המס או פקיד הגבייה להיתבע באופן אישי בגין אי קיום חובה סטטוטורית או בגין רשלנות.

__________

א 8388/04 אפרים אהרוני ואח' נגד מדינת ישראל משרד האוצר

בית משפט השלום ראשון לציון, השופט רפי ארניה, 15.1.2009